רמת הרעש הקיימת בחלל כשמקור הרעש הנבדק אינו פועל — למשל תנועה ברחוב, מזגן בדירה שכנה או המולה כללית בבניין. מודדים אותו כדי להפריד בין הרעש שמקורו במערכת המים לבין הרעש שקיים בחלל ממילא. כאשר רעש הרקע גבוה, הוא עלול להסתיר את הרעש הנבדק ולחייב מדידה בשעה שקטה יותר. בבדיקה זו הוא ההשוואה שמאפשרת לייחס את הרעש למתקן המים ולא לסביבה.

dB(A) הוא ביטוי לעוצמת רעש בדציבלים אחרי שקלול לפי רגישות האוזן האנושית לתדרים שונים. השקלול מפחית את משקלם של תדרים נמוכים וגבוהים במיוחד, שהאוזן קולטת פחות טוב. זו היחידה המקובלת לתיאור חשיפת עובדים לרעש. בבדיקת רעש בעבודה היא מאפשרת להשוות בין עמדות עבודה שונות באותו מפעל בשפה אחת.

LAeq הוא מפלס הרעש הממוצע ב-dB(A) לאורך פרק זמן מוגדר. הוא מסכם רעש משתנה לערך אחד, שמייצג את אנרגיית הרעש שהצטברה באותו פרק זמן. במכונה שעובדת במחזורים הוא מאפשר לתאר מחזור עבודה שלם ולא רגע מקרי. בבדיקת רעש ממכונות זהו הערך הבסיסי להשוואה בין מכונות ובין מצבי הפעלה שונים.

רעש בלתי סביר הוא מונח שמתאר רעש שחורג ממה שסביר לצפות לו בסביבה מסוימת ובשעה מסוימת, ולכן מפריע לשוהים בה. הוא אינו נקבע לפי עוצמה בלבד, אלא גם לפי אופי הרעש, שעת היום וסוג האזור. הקריטריון שלפיו נבחן אם רעש הוא בלתי סביר נגזר מהדרישות החלות על אותו סוג בדיקה. בבדיקת רעש מאתר בנייה המדידה נועדה לתת לשאלה הזו בסיס עובדתי ומתועד במקום התרשמות בלבד.

מד רעש הוא מכשיר שמודד את עוצמת הרעש בנקודה נתונה ומציג אותה בדציבלים, באמצעות מיקרופון מכויל ויחידת עיבוד. הוא מחשב במקביל ערכים שונים, כמו ממוצע, מקסימום ופילוח לפי תדר, ומכויל בסמוך למדידה. במדידות חוץ הוא מצויד בכיסוי נגד רוח. בבדיקת רעש מאתר בנייה הוא מוצב בנקודה שמייצגת את מי שנחשף לרעש, ולא בסמוך לכלי העבודה עצמו.

Lmax הוא המפלס המרבי שנמדד במהלך פרק המדידה, כלומר הרגע הרועש ביותר. ברעש תחבורה הוא מייצג לרוב חלוף של אוטובוס, משאית, אופנוע או רכבת בודדת. הוא מתאר חוויה שונה מהממוצע: אירוע קצר ובולט, שמורגש במיוחד בשעות מנוחה. בחוות דעת אקוסטית הוא מוצג לצד הממוצע כדי לתאר את שני ההיבטים של אותה סביבה.

נקודת מדידה היא המיקום המדויק שבו מוצב המיקרופון בזמן הבדיקה, כולל הגובה מהקרקע והמרחק ממבנים ומהמקור. המיקום משפיע ישירות על התוצאה, כי החזרות מקירות וממכשולים משנות את מה שנקלט. הנקודות נבחרות לפי מה שרוצים לייצג, למשל חזית דירה הפונה לכביש. בחוות דעת לרעש תחבורה כל נקודה מתועדת, כדי שאפשר יהיה להבין ולשחזר את הבדיקה.

רעש סביבתי הוא רעש שמגיע אל אדם ממקורות שמחוץ לחלל שבו הוא נמצא — תנועת כלי רכב, עסקים, מתקנים מכניים, עבודות בנייה או מקומות בילוי. הוא נבדל מרעש שנוצר בתוך החלל עצמו, ולכן שיטת המדידה שלו שונה. זהו נושא המדידה המתוארת בעמוד זה, והיא מבוצעת מנקודת מבטו של מי שנחשף לרעש.

רעש חזק הוא רעש בעוצמה גבוהה ביחס לסביבה, שנמשך לאורך זמן ההפעלה של המכונה. הוא נוצר ממנועים, ממגעים מתכתיים, מזרימת אוויר ומרעידות של חלקים נעים. הקריטריון שלפיו רעש נחשב חזק נגזר מהדרישות החלות על אותו סוג בדיקה. בבדיקת רעש ממכונות המדידה מזהה אילו מכונות ואילו שלבי עבודה תורמים את מרבית הרעש באולם.

רעש אימפולסיבי הוא פרץ רעש קצר וחד שעולה ודועך במהירות, כמו הלמות מכבש, חבטת ניקוב או נפילת חלק על משטח. בשל קוצרו, ערך ממוצע עלול להחמיץ אותו, ולכן הוא מזוהה ונמדד בנפרד. הוא נתפס לרוב כמטריד יותר מרעש רציף באותה עוצמה. בבדיקת רעש ממכונות זיהויו משפיע על אופן ההתייחסות לתוצאה ועל בחירת המיגון.

מספר התנודות של גל הקול בשנייה, הנמדד ביחידות הרץ (Hz), והוא שקובע אם הצליל נשמע נמוך או גבוה. רעש של מדחס או של תנועה כבדה נוטה לתדרים נמוכים, ואילו שריקה או חריקה הן בתדרים גבוהים. התדר משפיע גם על אופן ההתפשטות של הרעש ועל יכולתו לעבור דרך קירות, ולכן הוא חלק מהותי מפענוח ממצאי בדיקת הרעש.

רעש שמופיע ונפסק לפרקים במקום להישמע ברצף. במערכות מים ושרברבות זהו הדפוס הרגיל — הרעש נשמע בזמן שימוש בברז, במקלחת או בהדחה, ונעלם כשהשימוש מסתיים. רעש כזה נתפס לעיתים כמטריד יותר מרעש קבוע, משום שהוא פתאומי ובלתי צפוי. בבדיקה זו הוא מחייב מדידה בזמן הפעלה בפועל של המתקנים ולא במצב מנוחה.

Peak הוא ערך השיא הרגעי של לחץ הקול שנמדד, כלומר הנקודה הגבוהה ביותר שנקלטה. בשונה מערך ממוצע, הוא מתאר אירוע יחיד וקצר מאוד ולא את כלל זמן ההפעלה. במכונות עם חבטות או פליטות אוויר פתאומיות הוא עשוי להיות גבוה בהרבה מהממוצע. בבדיקת רעש ממכונות הוא נמדד ומדווח בנפרד, לצד הערכים הממוצעים.

זמן מדידה הוא פרק הזמן שבו המכשיר אוסף נתונים ברציפות בנקודה מסוימת. הוא נבחר כך שייצג את מה שנבדק, למשל תנועה בשעות עומס לעומת שעות לילה. משך המדידה נגזר מאופי המקור ומהדרישות החלות על אותו סוג בדיקה. בבדיקת רעש מתחבורה הוא צריך לכלול מספיק חלופים של כלי רכב כדי לשקף תמונה יציבה.

Class 1 הוא סימון של דרגת הדיוק של מד הרעש. מכשירי Class 1 הם בעלי סטיות מותרות קטנות יותר לאורך תחום התדרים בהשוואה לדרגות פחות מדויקות, ולכן הם מתאימים לעבודה מקצועית בשטח. איזו דרגת מכשיר נדרשת נקבע לפי הדרישות החלות על סוג המדידה, ובמדידת רעש סביבתית נהוג להשתמש במכשיר מדויק.

גלי לחץ הנעים באוויר ומגיעים לאוזן, שם הם מתורגמים לתחושת שמיעה. הגלים נבדלים זה מזה בעוצמה, כלומר כמה חזק נשמע הצליל, ובתדר, כלומר כמה גבוה או נמוך הוא נשמע. מד הרעש מודד בפועל את שינויי לחץ האוויר האלה, ולכן כל תוצאה בבדיקה מתארת את הקול הפיזיקלי ולא את מידת ההפרעה שהוא גורם.

יחידת המידה לעוצמת קול, הבנויה על סולם לוגריתמי ולא על סולם רגיל. משמעות הדבר שהפרש קטן במספרים מייצג שינוי גדול באנרגיית הקול, ולכן אי אפשר לחבר ולחסר דציבלים כמו מספרים רגילים. כל תוצאות בדיקת הרעש מבוטאות ביחידה הזו.

חיזוי רעש הוא חישוב שמעריך מה יהיו מפלסי הרעש במצב שעדיין אינו קיים או שאי אפשר למדוד אותו. הוא מבוסס על נתוני תנועה, מרחקים, טופוגרפיה, מבנים ומאפייני המקור, ומבוצע בעזרת מודל אקוסטי ממוחשב. כך אפשר לבחון מראש כביש מתוכנן, תוספת נתיבים או בניין חדש. בחוות דעת לרעש תחבורה החיזוי משלים את המדידות ומאפשר גם להשוות בין חלופות של אמצעי הפחתה.

חריגה היא מצב שבו הרעש שנמדד גבוה מהערך שנקבע כמתאים לאותה סביבה, לאותה שעה ולאותו סוג פעילות. היא נקבעת מהשוואה בין תוצאות המדידה לבין הקריטריון החל על אותה בדיקה, ולא לפי תחושה. אותו רעש עשוי להיחשב חריגה בשעה אחת ולא בשעה אחרת. בבדיקת רעש מאתר בנייה הקביעה נשענת על המדידה המתועדת ועל תנאי הביצוע שנרשמו בשטח.

רעש טונאלי הוא רעש שבו בולט צליל אחד בתדר מסוים, כמו יבבה, צפצוף או המהום קבוע, מעל שאר הרעש. האוזן מזהה אותו בקלות, ולכן הוא נתפס כמטריד יותר מרעש רחב-תדר באותה עוצמה. זיהויו נעשה באמצעות ניתוח תדרים ולא לפי העוצמה הכוללת בלבד. בבדיקת רעש ממעלית הוא נפוץ, ומקורו לרוב במנוע, בממיר התדר או בגלגלת.

רעש התקפי הוא רעש שמופיע בפרצים קצרים וחדים, כמו הלמות פטיש, חבטה או פליטת אוויר פתאומית. עוצמתו עולה ודועכת במהירות, ולכן ערך ממוצע עלול שלא לשקף אותו. במדידה תעסוקתית הוא מזוהה ומתועד בנפרד מרעש רציף. בפתרונות לרעש בעבודה ההפרדה הזו חשובה, כי כל סוג רעש דורש התייחסות ואמצעי הפחתה אחרים.

קול לא רצוי, כלומר צליל שמפריע לפעילות, למנוחה או לשינה של מי שנמצא בסביבתו. ההבדל בין קול לרעש אינו פיזיקלי אלא תלוי בהקשר, ואותה מוזיקה יכולה להיות נעימה בשעות היום ומטרד בלילה. בבדיקת רעש ההגדרה הסובייקטיבית מוחלפת במדידה מספרית, שמאפשרת לדון בתלונה על בסיס נתונים ולא על בסיס תחושה.

מחיצה, גדר או קיר שנועדו לחסום את קו הראייה בין מקור הרעש לבין מי שחשוף לו ולהפחית את הרעש שמגיע אליו. היעילות תלויה בעיקר בגובה, באורך ובמיקום ביחס למקור, ופחות בעובי החומר. באתרי בנייה מחסום סביב אזור פעילות רועש הוא אחד האמצעים שנבחנים בעקבות מדידה או חיזוי.

כיול הוא תהליך של בדיקת המכשיר מול מקור ייחוס ידוע והתאמתו אליו, והוא כולל כיול מעבדתי של המכשיר וכן בדיקה בשטח באמצעות קליברטור. תהליך זה מתועד ומצורף לדוח, יחד עם פרטי המכשיר. בלי כיול תקף אין משמעות לערכים שנמדדו, ולכן הוא חלק בלתי נפרד ממדידת רעש.

מכשיר קטן שמייצר צליל ייחוס ידוע ויציב, ומורכב ישירות על המיקרופון של מד הרעש. השוואה בין הקריאה של המד לבין הצליל המוכר מאפשרת לוודא שהמכשיר מציג ערכים נכונים. בבדיקת רעש מציוד בנייה הפעולה הזו נעשית באתר עצמו, כדי שהערכים שנרשמו יהיו ברי הסתמכות.

פירוק הרעש הנמדד לרצועות תדר, המראה כמה אנרגיה יש בכל תחום, נמוך, בינוני וגבוה. הפירוק חושף מאפיינים שהרמה הכוללת מסתירה, למשל צליל טונאלי בולט או דומיננטיות של תדרים נמוכים. בבדיקת רעש הוא משמש לזיהוי המקור ולבחירת פתרון אקוסטי מתאים.