שאלות ששאלו אותנו בנושא קרינה ביתית:
מהי קרינה אלקטרומגנטית?
זוהי קרינה בלתי מייננת הנוצרת בתנועת גלים אלקטרומגנטיים. לדוגמה: שידור של תחנת רדיו, טלוויזיה, מוקדי שידור סלולאריים וכד'. גלים אלה עשויים שדות חשמליים ומגנטיים ונעים במהירות האור. גלים אלקטרומגנטיים מצויים בטבע וכן במקורות קרינה שהביאה עימה הטכנולוגיה במאה השנים האחרונות.
מהם מקורות הקרינה הנפוצים בבית?
מקורות הקרינה בבית רבים ומחולקים לשתי קטגוריות עיקריות: תחום תדרי הרדיו (RF = Radio Frequency) המופץ באמצעות אנטנות סלולאריות, מוקדי שידור ו-WiFi, ותחום רשתות החשמל (ELF = Extremely Low Frequency) המופץ באמצעות ארונות חשמל, קווי חשמל ותאורת רחוב, וכן ממכשירי החשמל הרבים המצויים בבתינו.
מהן הסכנות בחשיפה ממושכת לקרינה אלקטרומגנטית?
קרינה אלקטרומגנטית אמנם נחשבת לפחות מסוכנת מקרינה מייננת, אך גם לה עלולות להיות השפעות שליליות על בריאות האדם ותפקודו. מחקרים רבים נעשים בשנים האחרונות במטרה להצביע על הקשר בין חשיפה לקרינה לבין הופעתן של מחלות שונות, פגיעה בפוריות ופגיעה בתפקוד הקוגנטיבי. למעשה, הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן (IARCׂ) קבע בשנת 2001 כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לאורך זמן (חשיפה ממושכת) לשדה מגנטי ממוצע (על פני 24 שעות) העולה על 2 מיליגאוס הינם "גורם אפשרי לסרטן" (Possible Carcinogenic). קביעה זאת מבוססת על מחקרים שהראו כי בקרב אנשים החשופים לאורך זמן לשדה מגנטי שמעל 3-4 מיליגאוס, אחוז החולים בלוקמיה (סרטן הדם) היה גבוה פי אחד וחצי מאשר בקרב אנשים החשופים לשדה מגנטי בעוצמה נמוכה יותר.
מהו התקן המותר לחשיפה ממושכת לקרינה אלקטורמגנטית?
המשרד להגנת הסביבה ממליץ לפעול בהתאם לעקרון "הזהירות המונעת" ולצמצם ככל האפשר את החשיפה לקרינה. ערך הקרינה המקסימלי המותר עומד על 4 מיליגאוס, ועל כן – כל חריגה ממנו מהווה סכנה לשוהים באותו חלל.
האם ביכולתי לחייב את העירייה או את חברת החשמל לתקן מקור קרינה חריג השייך להם (כגון קווי חשמל ואנטנות סלולאריות)?
כן. הדו"ח ש"גלית – החברה לאיכות הסביבה" מפיקה לאחר בדיקת קרינה ביתית, מתבצע בהתאם לפורמט של המשרד להגנת הסביבה וקביל בבית משפט. לכן ניתן להעבירו לגורמים חיצוניים אשר אחראיים למקור הקרינה החריג, על מנת שאלה יטפלו בבעיה. במידה ואותם גורמים מתנערים מאחריות, ניתן לפנות עם הדו"ח לבית המשפט ולהתחיל בהליך משפטי נגדם.
