קרינה שאלות ותשובות

קרינה היא תופעה פיסיקלית של מעבר אנרגיה בצורות שונות. התפשטות גלי קול באוויר, קרני השמש, קרינה אלקטרומגנטית – אלה מקצת הדוגמאות של קרינה.

זוהי קרינה אלקטרומגנטית בעלת אנרגיה מספקת לגרום ליוניזציה של אטומים במולקולות, כלומר לשינוי במבנה היסוד.

זוהי קרינה הנוצרת בתנועת גלים אלקטרומגנטיים. לדוגמה: שידור של תחנת רדיו, טלוויזיה, מוקדי שידור סלולאריים וכד'.  גלים אלה עשויים שדות חשמליים ומגנטיים ונעים במהירות האור. גלים אלקטרומגנטיים מצויים בטבע במגוון גדול של תדרים, וברוב תחומי החיים: האור הנראה, המיקרוגל הביתי, משדרי הרדיו והטלוויזיה, תחנות לוויין, מכ"ם, מוקדים לשידור סלולארי, רשת החשמל, חימום תת רצפתי, מיטות שיזוף ועוד.

1. מקורות טבעיים: הקרינה האלקטרומגנטית החושפת את כדור הארץ לכל ספקטרום התדרים האלקטרומגנטיים נובעת ממקורות קרינה טבעיים: השמש, פעילות אטמוספרית כמו סערות ברקים ופריקה אלקטרו סטטית. 
2. מוקדי שידור: ההתפתחות הטכנולוגית במאה ה- 20 הביאה לשימוש נרחב בתדרי רדיו לצורכי ביטחון, תקשורת, תעשייה, בידור, רפואה, צריכה ביתית ועוד. בקרבת שנאים, מכשור חשמלי, קווי חשמל וכדומה: קיים שדה מגנטי וחשמלי בעל אפקטים שונים ולא קרינה אלקטרומגנטית.

זהו אחד משלושת סוגי הקרינה הרדיואקטיבית. קרינה זו נוצרת על ידי פליטת גרעין של הליום (++He) בעל שני נויטרונים/שני פרוטונים מגרעיניהם של יסודות רדיואקטיביים והוא בעל מטען חיובי.

זהו אחד משלושת סוגי הקרינה הרדיואקטיבית. קרינה זו נוצרת על ידי אלקטרון או פוזיטרון, הנפלט מגרעין של יסוד רדיואקטיבי בתהליך שנקרא "התפרקות ביתא", שאחראי לו הכוח הגרעיני החלש. בתהליך זה הופך נויטרון בגרעין לפרוטון. "התפרקות ביתא הפוכה" היא תהליך דומה, בו הפרוטון פולט פוזיטרון והופך לנויטרון. 

זהו אחד משלושת סוגי הקרינה הרדיואקטיבית. קרינה זו נוצרת על ידי פוטונים (חלקיקים הנושאים את הכוח האלקטרומגנטי) הנפלטים מגרעין של אטום מעורער, כאשר הוא עובר למצב ערעור נמוך יותר. טווח האנרגיה של קרני גמא הוא 10 עד 100 מגה אלקטרון וולט.

קרינת רנטגן היא קרינה אלקטרומגנטית הנקראת קרינת עצר או קרינת בלימה והיא מתחוללת כאשר חלקיקים טעונים מתקרבים לגרעיני אטומים. בזמן ההתרבות הזאת חל שינוי בתאוצת החלקיקים, וכתוצאה מכך הם פולטים קרינה אלקטרומגנטית. תחום אורכי הגל של קרינת רנטגן הוא בין אורכן של קרני גמא קצרות לבין אורכן של קרני האור האולטרא סגול.

קרינה קוסמית היא קרינה אלקטרומגנטית שעוצמתה חלשה, ומגיעה אל פני כדור הארץ כגלי מיקרו מכל הכיוונים בחלל. אין סכנה לחשיפת יתר ממקור קרינה זה.

לא, אנטנות המשמשות לקליטה בלבד אינן מקרינות לסביבה (קרינה נוצרת בזמן שידור).

לא, צלחות YES הן אנטנות קליטה לכל דבר, בדיוק כמו אנטנות טלוויזיה רגילות הנמצאות על גגות בתים, והן אינן פולטות קרינה.

זוהי קרינה אלקטרומגנטית אשר אין בה אנרגיה מספקת לגרום ליוניזציה של אטומים במולקולות.

הוועדה הבינלאומית להגנה מפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP) פועלת מאז 1992. תפקידה הוא לעקוב אחר כל המחקרים המתפרסמים בעולם בתחום, ולגבש הנחיות בדבר חשיפה לקרינה בלתי מייננת. ההנחיות לוקחות בחשבון את רמות האנרגיה המרביות המותרות, וכן מקדמי ביטחון נוספים, כדי להגן מפני ההשפעות התרמיות (בלבד) של הקרינה הבלתי מייננת. ההמלצות מבוססות על ידע רב שנצבר בתחומי הרפואה: מחקרים אפידמיולוגים, ניסויים בבעלי חיים, ומחקרים שנעשו על תאי הגוף והרקמות. ההשפעה על הבריאות היא שונה מתחום לתחום.
בתחום קרינת הרדיו (RF) שנחקרת מאז גילוים של גלי הרדיו לפני כמאה שנה, ההשפעה היחידה המוכרת כיום היא חימום.

בתחום השפעות השדה המגנטי בתדרי רשת החשמל (ELF), מחקרים אפידמיולוגים מצביעים על כמות גדולה של מקרי לוקמיה בקרב ילדים באזורים הסמוכים לקווי מתח של רשת ההולכה הארצית, לעומת באזורים המרוחקים מרשת ההולכה. כמו כן, נמצא קשר בין חשיפה לשדה מגנטי ולמחלות סרטן במבוגרים.

1. מקורות טבעיים: הקרינה האלקטרומגנטית החושפת את כדור הארץ לכל ספקטרום התדרים האלקטרומגנטיים נובעת ממקורות קרינה טבעיים: השמש, פעילות אטמוספרית כמו סערות ברקים ופריקה אלקטרוסטאטית. 
2. מוקדי שידור: ההתפתחות הטכנולוגית במאה ה -20 הביאה לשימוש נרחב בתדרי רדיו לצורכי ביטחון, תקשורת, תעשייה, בידור, רפואה, צריכה ביתית ועוד. כגון: תחנות לשידורי טלוויזיה, תחנות לתקשורת לוויינים, תחנות לרדיו חובבים, משדרי רדיו ( תחנות מקומיות וארציות), מוקדים לשידור סלולארי וכדומה. 
3. מתקני חשמל: שנאים, מכשור חשמלי, קווי חשמל, תחנות השנאה. 
4. לייזרים: למטרות רפואיות, במופעי בידור, בציוד משרדי.

טלפון סלולארי / נייד הוא מכשיר המשדר וקולט בתדרים של 800 עד כ- 1,800 מגה הרץ. רוב המכשירים משדרים בהספק של 0.6 וואט. קיימות שיטות שידור שונות (אנלוגיות, דיגיטאליות וכד'). טלפון אלחוטי-ביתי איננו נכלל בקטגוריה זו, היות והוא משדר בהספקים נמוכים יותר.

טלפונים אלחוטיים ביתיים פולטים קרינה בלתי מייננת, בדיוק כמו כל מכשיר אחר שמשדר, אך בשל הקרבה הפיזית בין בסיס האנטנה למכשיר, עוצמת השידור של המכשיר נמוכה ולכן גם רמת הקרינה. את הקרינה של המכשיר מודדים ביחידות SAR .
רמת ה- SAR ממכשיר טלפון אלחוטי ביתי נמוכה בסדר גודל (כלומר, פי 10) מהרמה של מכשירי טלפון ניידים.

קצב ספיגת האנרגיה על ידי הרקמה מאפיין את האפקט הביולוגי ומבוטא ביחידות של ואט לק"ג.

כל אמצעי המרחיק את האנטנה של המכשיר מראשו של המשתמש, מקטין את רמת החשיפה לקרינה האלקטרומגנטית, לדוגמא: שימוש בדיבורית ברכב, דיבורית אישית, שליפת האנטנה בזמן השיחה; קיצור משך השיחה.

לכל אנטנה (ממסר אלחוטי) יש קיבולת מקסימאליות של שיחות היכולות להתבצע באמצעותה בו זמנית. ככל שעולה מספר המשתמשים בטלפונים סלולריים באזור מסוים, עולה מספר האנטנות הנדרש לאספקת הקליטה והשידור.

החברות הסלולאריות הפועלות על-פי רישיון משרד התקשורת.

לעתים רחוקות, אולם הפרעות הנגרמות לציוד אלקטרוני אינן מעידות בהכרח על חשיפה מסוכנת לאדם.רוב המכשירים המצויים כיום בשוק עמידים בפני הפרעות אלקטרומגנטיות. פעילותם של מכשירים שאינם ממוגנים עלולה להשתבש, שכן ציוד אלקטרוני רגיש בדרך כלל יותר מבני אדם לרמות קרינה אלקטרומגנטיות, גם אם הן נמוכות מאד.

רמות גבוהות של אנרגיה בתדר הרדיו, שנבלעות על-ידי הגוף גורמות להעלאת הטמפרטורה בגוף. ההשפעות התרמיות (חום) ידועות כמזיקות ועל כן נקבעו הנחיותICNIRP  הלוקחות בחשבון את רמות האנרגיה המרביות המותרות וכן מקדמי בטחון נוספים כדי להגן מפני ההשפעות התרמיות של קרינת הרדיו. המלצות אלו מבוססות על ידע רב שנצבר בתחומים האפידמיולוגים; רפואיים; ניסויים בבעלי חיים ומחקרים שנעשו ברמת תאי הגוף והרקמות. הנחיות אלה אומצו על ידי המשרד להגנת הסביבה. נושא ההשפעות הא-תרמיות (שאינן קשורות להעלאת הטמפרטורה בגוף) נחקר מזה עשרות שנים על ידי מדענים רבים ברחבי העולם. עד כה לא אובחן קשר בין השפעות א-תרמיות לתחלואה.

מתקן אלחוטי המיועד לקליטה ולשידור של אותות בתדר רדיו. כל תחנה מכסה תחום גיאוגרפי הנקבע על-פי הנתונים הטכניים של האנטנה (גובה, כיוון הספק וכדומה).

הגובה הוא אחד הגורמים הקובעים את טווח הכיסוי של המשדר. ככל שהאנטנה גבוהה יותר היא מכסה תחום גיאוגרפי רחב יותר.

מרחק זה תלוי בגורמים שונים כמו, הספק השידור, כיוון השידור, גובה האנטנה ונתונים טכניים נוספים.

שימוש בטכנולוגיה הסלולארית חדש, יחסית. המחקרים על השפעות ארוכות טווח של הקרינה האלקטרומגנטית דורשים טווחי זמן ארוכים. המחקרים נערכים עתה וצפויים להימשך גם בשנים הקרובות. המחקרים נערכים בשלושה מישורים: 

אפידמיולוגים: מחקרים המשווים בין אוכלוסיות שונות הנחשפות לרמות של קרינה אלקטרומגנטית. במחקרים אלה נלקחים בחשבון היבטים רבים, בריאותיים, צורות חשיפה, גיל האוכלוסייה, משך החשיפה וגורמים נוספים, במטרה להגדיר את הגורמים המשפיעים על בריאות הציבור. 

מחקרים בחיות מעבדה: המחקרים מבוצעים על מנת לבחון אפקטים על אוכלוסייה בעלת תוחלת חיים קצרה מזו של האדם, ברמת האורגניזם השלם, במטרה לגלות, במידת האפשר ובזמן קצר יחסית, תופעות ארוכות טווח. 

מחקרי מעבדה ברקמות/תאים: המחקרים מבוצעים על מנת לגלות את מנגנון הפעולה של הקרינה האלקטרומגנטית בתדרים הרלוונטיים.

לא. סביב קווי חשמל קיימים שדה חשמלי ושדה מגנטי.

בקרבת שנאים קיימים שדה מגנטי ושדה חשמל אין קרינת רדיו. אלה פועלים בתדר שונה (50 או 60 הרץ, לעומת 900 מגה הרץ מאנטנה סלולארית), שאינו דומה לקרינת רדיו והוא בעל אפקטים שונים.

מהם ערכי הסף לאוכלוסייה הרחבה?
על פי המלצות של הועדה הבינלאומית להגנה בפני קרינה בלתי מייננת (ICNIRP), שאימץ המשרד לאיכות הסביבה, ערכי הסף הבריאותי לשהייה קצרת מועד של אוכלוסייה הם:

• שדות מגנטיים – עד 1000mG

• שדות חשמליים – עד 5000V/m

• על פי חישובים ומדידות, רמות השדה החשמלי והמגנטי במקומות המותרים לבנייה ולאכלוס בסביבת קווי מתח עליון (עד 161kv) ואפילו בגובה 1 מ' מתחת למוליכים עצמם, נמוכות במידה רבה מהנחיות אלה.

תקני בטיחות אחרים (כגון התחשמלות) הם המכתיבים את המרחקים מבתי מגורים (דרישות טכניות להעברת קווי מתח, תחנות טרנספורמציה ורשת ארצית – קובץ תקנות משרד האנרגיה 5158, 1989).

מרחקי ההתקרבות המזעריים המותרים בין קווי חשמל לבין מבנים מאוכלסים הם בטיחותיים בעיקרם, ונועדו למנוע מגע אקראי, נפילת קו חי על מבנה מאוכלס וכיו"ב. מרחקי ההתקרבות ברמות המתח השונות הם (על פי התקנות של משרד התשתיות):

• קווי מתח נמוך: מרווח מזערי של 2 מ' ממוליך הפאזה הקרוב לכל חלק בולט של מבנה מאוכלס.
• קווי מתח גבוה (33, 22, 13 ק"ו): מרווח מזערי של 3 מ' ממוליך הפאזה הקרוב לכל חלק בולט של מבנה מאוכלס.
• קו מתח עליון (161 kv): פרוזדור הבטיחות הוא 20 מטר מציר הקו. 
• קו מתח על (400 kv): פרוזדור הבטיחות הוא 35 מ' מציר הקו. 

מרווחי ההתקרבויות המזעריות תלויים במספר גורמים, וביניהם: אופי האכלוס של הבניין, פרופיל העמוד, הנטייה המרבית האפשרית של מוליך הפאזה הסמוך ביותר בהשפעת הרוח. המרווחים נקבעים על פי רוב באופן פרטני, על פי תנאי המקום, על ידי עובדי מחלקת התכנון של חברת החשמל.

התקן מצוי בהכנה. עד לפרסומו, המשרד להגנת הסביבה בישראל משתמש בהמלצות הארגון הבין-לאומי להגנה מפני קרינה  ICNIRP/IRPA, אותן אימץ גם ארגון הבריאות העולמי.

הרשות המקומית רשאית להחמיר את הדרישות מסיבות שונות ומשיקולים שאינם קשורים לדרישות בטיחות קרינה כמו, חזות, פגיעה בנוף, פגיעה בערך הרכוש ורגישות הציבור לנושא, ובלבד שבעשותה כן תפעל במסגרת הסמכויות והאמצעים החוקיים שבידיה.

משרד התקשורת – אחראי על הקצאת תדרים ולרישיון.
המשרד להגנת הסביבה – אחראי על מניעת חשיפה של הציבור בכל הקשור לרמות הקרינה האלקטרומגנטיות הנפלטות ממוקדי השידור ועל מתן היתר הפעלה.
הרשות המקומית – פועלת בתוקף סמכויות חוק התכנון והבנייה למתן היתרי בנייה למוקדי שידור. הרשות המקומית מופקדת על בריאות הציבור ורווחתו ומניעת מטרדים. 

היתרי בנייה מותנים בקבלת היתרים מהגורמים הבאים: המשרד להגנת  הסביבה; משרד התקשורת; משרד הביטחון/צה"ל; מנהל תעופה אזרחי/בטיחות טיס.