מהו אסבסט? נושמים, אוכלים, לובשים אסבסט – כל מה שחשוב לדעת על החומר המסוכן
אסבסט הוא מינרל המצוי בטבע, באוויר, במי השתייה ובחומרים רבים המקיפים אותנו. לאחר שני עשורים של מחקרים הוכח כי האסבסט מסוכן ונאסר השימוש בו, למרות זאת, גופים שונים ממשיכים לעשות בו שימוש גם במבני מגורים, ויוצרים בכך מקורות חשיפה מסוכנים. חושב שאתה לא חשוף? תחשוב שנית.
מחקרים מראים כי לאוכלוסיות שלמות ריכוזים גבוהים של אסבסט בריאות, גם כאלה שאינם עוסקים במלאכה הדורשת עיסוק באסבסט וכי חומר זה אחראי למחלות נשימה קשות.
היכן מצוי האסבסט?
אסבסט ידוע כחומר העמיד בפני חום, ניתן למתיחה ועמיד בפני כימיקלים רבים, ולכן נעשה בו שימוש נפוץ. לדוגמה:
- בנייה – לרעפים, אריחים לריצוף, מוצרי נייר ובטון, חומרי בידוד, מרצפות פלסטיות, שבילים העשויים פסולת אסבסט ועוד.
- רכבים – נעשה שימוש באסבסט במצמד הרכב, תיבת ההילוכים והבלמים, בעיקר עד שנות השבעים.
- אמצעי מיגון מאש – בשנות החמישים והשישים יוצרו לוחות פיקאל ששימשו מחיצות הגנה מפני אש והכילו אסבסט, וכן לוחות פלקסיט ששימשו להפרדה בין חדרים, בעיקר במשרדים.
- ביגוד – נעשה שימוש באסבסט כמרכיב בבד לכפפות ולביגוד מגן ובענף הטקסטיל.
- יהלומים – חומר דבק המשמש לליטוש יהלומים.
- אינסטלציה – שימוש באסבסט לייצור מסננים אטמים וחומרים נוספים.
אסבסט – פושע נמלט
בשנת 1990 נחקקו חוקים האוסרים על שימוש באסבסט, ובשנת 2005 אסר האיחוד האירופאי כל שימוש ייצור, חציבה ועיבוד של באסבסט. בישראל איסור שימוש באסבסט מעוגן בחוק באמצעות תקנות לבטיחות בעבודה, גיהות תעסוקתית ובריאות הציבור התשמ"ד 1984, אך גורמים רבים עושים שימוש באסבסט ונושא האכיפה רופף, לכל הפחות.
ישראלים רבים נחשפים לאסבסט מבלי שידעו על כך, והנזק המצטבר לחשיפה זו נסתר מן העין. בארץ אסבסט מצוי בבניינים שהוקמו עד סוף שנות התשעים וניתן לאתרו ביחידות שונות בבית: צנרת, רעפים וארובות הם רק כמה מהפריטים שעלולים להכיל אסבסט. גם עציצים יוצרו בעבר מאסבסט.
אסבסט מסוכן לבריאות רק כאשר הוא במצב התפוררות (אז משתחררים סיבים לאוויר), התפוררות החומר עלולה להיגרם כתוצאה מביצוע פעולות אגרסיביות יזומות של קידוח, ניסור, חיתוך, ליטוש, השחזה ועוד. בפעולות אלה ניתקים סיבי אסבסט מצמנט המלט, ומרחפים באוויר. כמו כן קיימת תופעת איבוד חומר באופן טבעי כתוצאה מהתעייפות החומר, שחיקה טבעית, חיי שירות ארוכים, ופגעי מזג אוויר. במקרים אלה כמות סיבי האסבסט שעלולה להשתחרר היא קטנה באופן ניכר בהשוואה לפעילות יזומה.